החלטה בתיק ת"א 26841-05-12

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.         לפניי בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי, לפי סע' 6(ב) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

            הבקשה נוגעת לתביעה שהגישה המשיבה (התובעת) נגד המבקשת (הנתבעת) וזאת בגין נזקי הגוף שנגרמו לה, לטענתה, בעקבות תאונת דרכים שאירעה ביום 1.3.10 (להלן: " התאונה").

2.         התאונה הוכרה כתאונת עבודה ע"י המוסד לביטוח לאומי. ביום 23.3.12 קבעה ועדה רפואית של המל"ל (להלן: " הועדה"), נכות צמיתה בשיעור של 10% לפי סע' 37(7)(א)  לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 וזאת בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה המתני.

            כאן המקום לציין כי קביעתה הנ"ל של הוועדה ניתנה לאחר עיון בחוות דעתה של יועצת נוירולוגית - ד"ר אירנה בלוך, וזאת בהתאם להחלטת הוועדה, מיום 28.11.11. ד"ר בלוך קבעה בחוות דעתה כי למשיבה לא נותרה נכות נוירולוגית.

3.         בבקשתה מעלה המבקשת ארבעה טיעונים עיקריים:

א. הועדה התעלמה בצורה מובהקת מחוות דעתה של ד"ר בלוך.

ב. הועדה קבעה נכות בגין הגבלה בעמוד השדרה המתני מבלי שאובחן כל ממצא רפואי המבסס קביעה זו.

ג. בפני הועדה לא עמד מלוא החומר הרפואי הרלוונטי שנוגע לעברה הרפואי של המשיבה בכל הנוגע לתלונותיה על כאבים ומגבלות בעמוד שדרה תחתון ומותני.

ד. מיד לאחר התאונה ובסמוך לה, המשיבה כלל לא התלוננה על כאבים ומגבלות בעמוד שדרה מותני.  

4.         מנגד טענה המשיבה כי דין הבקשה להידחות, ובין היתר טענה כי בפני הועדה הונח מלוא החומר הרפואי של המשיבה, לרבות התיעוד הרפואי שממנו עולה כי היא סבלה בעבר מכאבים בגב בגלל בעיות המחזור החודשי. מה גם, לטענתה, כל הממצאים שעלו בעבר הראו כי עמוד השדרה תקין. עוד טענה המשיבה כי מהתיעוד הרפואי שנערך לאחר התאונה עולה כי היא כן סבלה והתלוננה על בעיות בעמוד שדרה מותני ובגב תחתון. לגבי חוות דעתה של הנוירולוגית, טענה המשיבה כי המבקשת מתעלמת מהעובדה שהמומחית אבחנה אצל המשיבה נזק שורשי דו צדדי L5-S1, צליעה קלה על רגל שמאל, לחץ על הרגליים, רגישות בגב וכי היא מתכופפת לקדימה בצורה קשה.

דיון

5.         כידוע ההלכה היא, כי ההיתר להבאת ראיות לסתור, ניתן רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן (בר"ע 534/85 עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט(4) 505). הפסיקה קבעה שני טעמים מרכזיים העשויים להצדיק מתן ההיתר: א. טעמים משפטיים, למשל כאשר הליך קביעת הנכות היה נגוע בפגם מהותי. ב. טעמים עובדתיים "כבדי משקל וחדשים" (א' ריבלין, תאונת הדרכים - סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית, עמ' 494).

6.         אחד המקרים שבהם ביהמ"ש עשוי להתיר הבאת ראיות לסתור, הוא המקרה שבו מתברר, כי בפני הוועדה לא היו עובדות בעלות חשיבות הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע עובר לתאונה - עובדות שאם היו בפניה, היו מביאות לתוצאות שונות (ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה, פ"ד מה(4) 77). למעשה זו הטיעון השלישי שעליו נסמכת המבקשת בבקשתה. 

7.         בענייננו, הציגה המבקשת בבקשתה, מסמכים רפואיים המצביעים על קיומן של תלונות קודמות בגב תחתון, כשלטענתה מסמכים אלו לא היו בפני הועדה וכהוכחה לכך מפנה היא לפרוטוקולי הועדה.

8.         בפניי הוצגו, חוות דעתה של ד"ר בלוך מיום 24.2.12 ושולשה פרוטוקולים של ועדת המל"ל:

            א. פרוטוקול הועדה מיום 24.6.11. ב. פרוטוקול הועדה מיום 28.11.11. ג. פרוטוקול הועדה מיום 23.3.12.

            עיון במסמכים אלו מלמד כי אין כל התייחסות לעניין עברה הרפואי של המשיבה, הן בפרק המפרט אילו מסמכים עמדו בפני הוועדה לצורך מתן החלטתה והן ביתר הפרקים שבפרוטוקול, לרבות הדיון והממצאים.

            אומנם, במכתב שמיום 20.10.10, אשר נשלח מטעם בא כוחה של המשיבה למל"ל, נרשם מפורשות שהיו בעבר למשיבה תלונות על כאבי גב כתוצאה מהמחזור החודשי (סע' 5 למכתב - נספח ת/8 לתגובת המשיבה), אולם מכתב זה לא אוזכר במסמכי המל"ל הנ"ל ואין כל אסמכתא המעידה על כך שהוא עמד לנגד עיני הועדה.